נעים נ' איילון חברה לביטוח בע"מ - פסקדין

פסק דין

הצדדים ועיקרי הטענות

התובע הגיש תביעה לתשלום סך של 4,423 ₪ בגין תאונת דרכים, לה אחראי, לטענתו, נהג הרכב המבוטח אצל הנתבעת, מר עמית צפתי. לטענתו, עמד מאחורי רכבו של צפתי, כשלפתע נסע רכבו של צפתי אחורנית ופגע בו.

לטענת הנתבעת, נסע המבוטח, מר צפתי, והבחין כי משאית חסמה את נתיב נסיעתו. הנהג סטה לנתיב הנגדי על מנת להמשיך בנסיעה ולעקוף את הרכב שחסם את דרכו. באותו זמן הגיחה משאית ממולו, שכן כאמור נסע בנתיב הנסיעה הנגדי, ולפיכך נאלץ להסיע את רכבו אחורנית. הנהג הביט לאחור במראות הרכב ושילב להילוך אחורי לאחר שווידא שאין מאחוריו כל רכב, כשלפתע הרגיש נגיעה קלה מאחור ברכבו. לאחר התאונה התברר, כך לטענת הנתבעת, כי לא נגרמו נזקים לשני כלי הרכב. לפיכך נטען כי האחריות לתאונה רובצת על התובע אשר לא שמר מרחק, לא הבחין ברכבו של צפתי נוסע אחורנית ונהג בחוסר זהירות.

לאחר שהתקבלה תביעתו של התובע, פנה מר צפתי לשמאי מטעמו אשר קבע כי הנזק שנגרם למכסה המנוע של רכב התובע ולחזית הרכב, לא נגרם כתוצאה מהתאונה.

בדיון שהתקיים ביום 12.5.13 סיפר התובע כי התאונה התרחשה בהיותו בעצירה מוחלטת.

לטענת התובע, אמר לו מר צפתי במקום התאונה כי אם הנזק אינו רציני, שיתקשר אליו. לדברי התובע, התקשר לאחר חצי שעה והודיע שמדובר בנזק משמעותי וכי יש להפעיל את הביטוח.

לטענת התובע, נסע רכבו של מר צפתי אחורנית במהירות. לדבריו, באותו היום, לאחר התאונה, פנה למוסך ונאמר לו כי נגרם נזק חמור לרכב. השמאי בדק את רכבו למחרת היום וקבע כי לרכב נגרם אובדן מוחלט.

לדברי מר צפתי, נאלץ לנסוע אחורנית על מנת לפנות לרכב שהגיע מולו את נתיב הנסיעה. מיד כשהרים את רגלו מדוושת הבלם, חש שהוא נוגע ברכב. קודם לכן לא היה כל רכב מאחוריו, ולפיכך, מסיק מר צפתי, כי רכבו של התובע היה ממש צמוד אליו והיה ב"שטח מת", כך שהוא לא יכול היה להבחין ברכב התובע.

לדברי מר צפתי, חיישני הרוורס לא השמיעו קול למרות ששילב להילוך אחורי. לרכבו לא נגרם נזק והוא לא הבחין כי נגרם נזק לרכב התובע, מכל מקום ודאי לא נזק למכסה המנוע כפי שנראה בצילום. מר צפתי הוסיף ואמר כי אם אכן נגרם הנזק כפי שתואר בדו"ח השמאי לרכב התובע, לא יכול היה התובע להמשיך בנסיעה. העובדה שהתובע המשיך בנסיעה מעידה לדעתו על כך כי הנזק נגרם מאוחר יותר.

מדו"ח השמאי שצורף לכתב התביעה עולה כי נפגעו, בין היתר, קורה פנימית, מצנן המים, מאוורר, מזגן, ולאור העובדה שמחיר רכבו של התובע עמד ביום התאונה על הסך של 4,453 ₪, ומחיר התיקון עמד על סך של מעל 7,000 ₪, הוכרז הרכב כ"אובדן מוחלט".

הנתבעת זימנה את השמאי, מר פינטו, לעדות. מר פינטו הגיש חוות דעת לפיה בדק את רכבו של מר צפתי. לדברי מר פינטו הבחין ברכבו של מר צפתי בסימן שטחי, שניתן לניקוי ב"פוליש", שנוצר מהיצמדות קלה ללוחית רישוי. למסקנה זו הגיע מר פינטו למרות שבדק את הרכב של מר צפתי ביום 10.12.12, כאשר התאונה התרחשה על פי הטענה ביום 27.6.12.

עוד קובע מר פינטו בחוות דעתו כי לא ניכרו על רכבו של מר צפתי נזקים נוספים, ובבדיקת גבהים נמצא כי גובה מכסה המנוע ברכב מסוג רכבו של התובע, נמצא מעל המגן האחורי של רכבו של מר צפתי ובגובה חלקה התחתון של דלת המטען של רכבו של צפתי, שנמצאה ללא נזק כלל.

השמאי קובע כי הנזקים ברכב התובע מעידים על עוצמת פגיעה חזקה יחסית וכי לא ניתן היה לנסוע עם הרכב לאחר שניזוק, כפי שרואים בצילום, מבלי לגרום לנזק מהיר למנוע הרכב, וזאת משום שמצנן המים ניזוק, כך שנוזל הקירור נשפך ממנוע הרכב.

השמאי סבור כי העובדה שמר צפתי לא הבחין בנזילת מים מהרכב הנפגע, אף היא מעידה על כך שהנזק לא נגרם בתאונה זו.

אפשרתי לתובע להמציא פלט שיחות כדי להוכיח שאכן התקשר למר צפתי סמוך מאוד לקרות התאונה ולא למחרת היום. התובע שלח לבית המשפט פלט שיחות ממנו עולה כי התקשר למר צפתי ביום המקרה בשעה 15:56. התובע הוסיף וכתב לצד פלט השיחות כי הוסבר לו בסלקום כי אם טלפן בשעות הבוקר והמנוי לא היה זמין, לא נרשמה השיחה. לטענתו, התקשר בבוקר. אמנם אין בפלט השיחות רישום של שיחה מוקדם בבוקר. עם זאת, ברישום השיחות מתועדת שיחה מהשעה 15:56. מהפלט עולה כי התובע התקשר לסוכן הביטוח בשעה 10:12 ובשעה 17:35.

דיון והכרעה

לאחר ששמעתי את הצדדים ועיינתי בכתבי הטענות ובתמונה שהוגשה לעיוני, הגעתי למסקנה כי דין התביעה להתקבל.

טענתו של מר צפתי לפיה לא התריעו חיישני הרוורס ברכבו מפני הימצאותו של רכב התובע סמוך לרכבו, מאחוריו, אינה מתקבלת על הדעת. העובדה שהחיישנים לא התריעו על קיומו של רכב מאחור ומתיישבת יותר עם הטענה לפיה היה רכב התובע רחוק ממנו, באופן שלא הפעיל כלל את חיישני הרוורס, ולא קרוב מאוד מאחוריו, כפי שטען מר צפתי. דהיינו, שכאשר החל בנסיעה אחורה, היה מרוחק מרכבו של התובע והיה עליו להבחין בו.

תקנות התעבורה מחייבות את הנוהג לאחור, לנקוט זהירות. העובדה שמר צפתי לא הבחין ברכב התובע שהגיע מאחוריו, מתיישבת עם ההנחה שנסע לאחור בחוסר זהירות. הטענה לפיה היה רכב התובע בשטח "מת", אינה מתיישבת עם הטענה שהתובע עמד צמוד אליו מאחוריו.